העיר עולה בלהבות, הר הבית בוער, ועכשיו לברוח מכאן, גם אם ארצה, כבר אי־אפשר.

זה לא הרוצחים אלא הנרצחים, אביו של אדיפוס, אחיה של אנטיגונה, אגממנון, כולם יצאו עכשיו מתוך קבריהם ולא נותנים לו מנוח.

מירון נכנס כאן אל תוך דמותו של הסופר, ומשמיע את קולו בגוף ראשון, כך שניתן להגדיר את הקריאה בסיפור הזה כקריאה ספרותית